החלטה בתיק בר"ע 31239-01-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.     לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (השופט יוסף יוספי; ב"ל 12959-03-12) מיום 27.12.12, בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 22.1.12 (להלן- הוועדה), אשר דנה בעניינו במסגרת הליך של דיון מחדש.

2. בישיבתה, הוועדה הרפואית, מושא בקשת רשות הערעור, הקשיבה לטענות המבקש ובא כוחו. הוועדה בדקה את המבקש וקבעה כי " כתף ימין - קשה להזיז את כל הגפה עם המרפק, אך מתלונן על כאב, אך בבדיקת שרירי הגפה אין דלדול שרירים. כתף שמאל - בצורה אקטיבית מניע הגפה עד כ - 80 עד 90 מעלות, אך פאסיבית, כאשר מתגברים על ההתנגדויות הרצוניות שלו, ניתן להניף גם מעל גובה השכם ... בעת יציאה מהחדר נטל התיק עם ידו השמאלית והניף אותה ללא בעיה. גם בעת ההתפשטות הראה תנועות טובות הרבה יותר מאשר בבדיקה". הוועדה סיכמה הדיון בקובעה כי " מדובר בתובע שעבר ניתוח בכתף ימין בגין קרע קטן בגיד הסובב ובגינם קיבל אחוזי נכות בוועדות קודמות. מעברו רישום על כאב בכתף ימין ושמאל (2004). הממצאים כעת ב - U.S מראה קרע חלקי קטן בגיד הסובב ממצא התואם שחיקה של הגיד ... ממצאים אלו מתאימים לגילו של התובע. אין לקשור בין הנכות המוכרת בכתף ימין לגבי תלונות לגבי כתף שמאל. אין החמרה". על החלטתה זו של הוועדה הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי.

3. בפסק דינו של בית הדין האזורי נקבע כי לא נמצא פגם בהחלטת הוועדה. בית הדין קמא קבע כי הוועדה שמעה את תלונות המבקש, ערכה למבקש בדיקה יסודית, עיינה בתיקו הרפואי של המבקש, וציינה כי קיים רישום עוד משנת 2004 לגבי כאב בכתף ימין ובכתף שמאל. הוועדה התייחסה לממצאי בדיקת האולטרא-סאונד שעמדה בפניה וציינה כי ממצאי הבדיקה תואמים מצב של " שחיקה של הגיד עם תסמונת צביטה". נוכח קביעה זו, הגיעה הוועדה למסקנתה כי הממצאים בבדיקת האולטרא-סאונד מתאימים לגילו של המבקש. לפיכך הוועדה קבעה כי אין מקום לקשור בין הנכות שהוכרה בגין כתף ימין לבין תלונותיו של המבקש לגבי כתף שמאל. בית הדין האזורי קבע כי החלטת הוועדה מנומקת וברורה וכי מדובר בקביעה הנסמכת על מומחיות בתחום הרפואה. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש המבקש הבקשה לרשות ערעור שלפני.

4. בבקשתו טוען המבקש כי כל שלילת הקשר הסיבתי מבוצעת על סמך הנחת הוועדה לפיה ממצאי הקבע המלמדים על שחיקה של הגיד " מתאימים לגילו של התובע". לטענת המבקש, לא ניתן לעקוב אחר הלך המחשבה מדוע גם אם הממצאים מתאימים לגילו של המבקש, שימוש היתר לא האיץ את הגעתם או החמיר את דרגתם. לטענת המבקש, הרישום משנת 2004, אליו מפנה הוועדה, הוא על כאב. עובדה, כך לטענת המבקש, כי בדיקת האולטרא-סאונד, מיום 18.2.05, נמצאה תקינה ולא נצפה כל קרע. המבקש מציין כי תאונת העבודה, מושא בקשה ההחמרה, ארעה בשנת 2004, ולכן יתכן כי הוועדה בטעות ייחסה לכך ממצא הקשור בעברו. המבקש מפנה לאמור בספרו של ד"ר קובובי " רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות העבודה" וטוען כי במקרה זה מדובר בטענה להחמרה בעקבות אירוע גופני בשל "סיבות פנימיות גופניות", שנובעות מהצורך בשימוש יתר ביד שלא נפגעה בתאונת העבודה.

5. לאחר שעיינתי בטענות המבקשת ובכלל החומר המונח בפני, אני מחליט כי אין להיעתר לבקשה לרשות ערעור. משלא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי, המצדיקה התערבות בית דין זה. על האמור אוסיף הדברים הבאים. החלטת הוועדה נהירה ומבוססת ולא שוכנעתי כי נפל בה פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין. הוועדה סמכה מסקנותיה על ממצאי הבדיקה הקלינית, כפי שהובררו לפניה, על פיהם למבקש תנועות טובות בכתף שמאל, אשר אובחנו שלא בבדיקה אקטיבית של המבקש, וכי ממצאיו ההדמייתים של המבקש תואמים את גילו. טענות המבקש הינן טענות מתחום הרפואה ולא מצאתי, בנסיבות החלטתה המנומקת של הוועדה, צידוק להתערב במסקנותיה. משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה להידחות.

6. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  ט"ז שבט תשע"ג ( 27 ינואר 2013 ) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: